כאלטק מחקר ופיתוח בע"מ נ' בונט הנדסה קירור בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

1.בפניי תביעה כספית להשבת סך של 40,000 ₪, אותם תובעת התובעת מהנתבעת עמה התקשרה בהסכם ביום 4.9.06. לטענת התובעת היא שילמה לנתבעת את מלוא תמורת ההסכם בסך 46,000 ₪ במזומן, בעוד שהנתבעת לא השלימה עבודתה וערך העבודה שבוצע הינו כ- 8,000 ₪. בנסיבות אלו, לדברי התובעת, על הנתבעת להשיב לה את הסך של 38,000 ₪ (קרן).

2.התובעת בכתב תביעתה מציינת בין היתר כי ביום 4.9.06 נחתם בינה לבין הנתבעת הסכם לאספקת והרכבת מבנה קירור עבור המזמין – מושב בני ציון – (ר' נספח א' לכתב התביעה – הסכם מיום 14.9.06) כאשר ההזמנה כללה שתי דלתות, מערכת חיבור ותשתית לחשמל ושני מנועי קירור. לטענת התובעת, מושב בני ציון הזמין ממנה בניית מסעדה ובה מבנה הקירור אותו הזמינה היא מהנתבעת ובשל הזמנה זו שילמה לנתבעת סך כולל של 46,000 ₪.

3.לטענת התובעת, הנתבעת לא השלימה את עבודתה ולא סיפקה את יחידת הקירור, למעט הרכבת כמה קירות במעטפת המבנה, ולפיכך על הנתבעת להשיב לה את הכספים שקיבלה בקיזוז ערך עבודתה.

4.הנתבעת בכתב הגנתה טענה בין היתר, כי סיפקה הרכיבה וסיימה לבצע את ההזמנה במועד עליו התחייבה ואין קשר בינה לבין מושב בני ציון.

5.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדותו של מר אורן דרור מיום 18.11.09 ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדותו של מר יגאל אפללו מיום 8.12.09. שמיעת העדויות התקיימה ביום 26.12.10. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, התובעת ביום 24.1.11 והנתבעת ביום 10.2.11.

מעמדו של אורן דרור

6.הנתבעת מרחיבה בסיכומיה באשר למעמדו של מר דרור, לשיטתה ובהמשך להחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה בת"א 4028/08 ונוכח מצבו המשפטי של מר דרור (פושט רגל) יש מקום להורות על דחיית התובענה. (ר' סעיפים 1-11 לסיכומיה).

7.לא מצאתי להידרש לטענת מעמדו של מר דרור בגדרי פסק הדין שבפניי. ככל שחפצה הנתבעת להעלות סוגיה זו יכלה לעשות כן ועשתה כן בעבר. בדיון שהתקיים בפני הרשמת הנכבדה ביום 24.6.09 התייחסה הרשמת לענין זה בהחלטתה והורתה, כי מר דרור ימציא לבית המשפט אסמכתא לפיה הוא מוסמך לתבוע בשם החברה וכי לאחר קבלת אסמכתא זו היא תועבר לעיונו של ב"כ הנתבעים.

מר דרור הגיש מסמכים הנוגעים להיותו מורשה לכאורה מטעם התובעת ביום 26.7.09. בהתאם להחלטת המנ"ת מיום 28.7.09, ניתנה הוראה להעביר העתק המסמכים לב"כ הנתבעים. מאז אותו מועד לא הביעה הנתבעת התנגדותה לייצוג התובעת על ידי מר דרור ואיני סבור כי לאחר שמיעת הראיות יש מקום להידרש לטענה זו כטענה המובילה לדחיית התובענה מיני וביה.

8.בנסיבות העניין מצאתי להעדיף הכרעה לגופה של תובענה ולא ל"גופו של מייצג" ולא להידרש לבקשה לדחיית התובענה בשל זהות מייצג התובעת.

המסגרת המשפטית

9. במישור האזרחי יש להבחין בין "נטל השכנוע" לבין "חובת הראיה".

נטל השכנוע – מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעת דין (תובע או נתבע) להוכיח את טענותיו כלפי יריבו.

חובת הראיה - מבטאת חובה "נילווית" טפלה במהותה לנטל השכנוע. לעינינו של הנושא בנטל השכנוע משמעה של חובה זו היא להביא ראיות לעמידה באותו נטל, ואילו לעניינו של היריב משמעה של חובת הראיה הינה להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לכוחן של אלו אשר הובאו לחובתו.

ר': י' קדמי, "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", מהדורה 2003, בעמודים 1506-1505 (להלן:"קדמי).

א' הרנון, "דיני ראיות" א' בעמ' 22 (להלן: "הרנון").

דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש פד"י נב (2) 813, 833-832.

10.ב- רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נ"ז (4) 891, נפסק בין היתר כי: